128 אריה גרוניק 145 ויוגוסלביה, אשר שחררה את עצמה . תוצאות המלחמה אפשרו לפינלנד לאמץ מדיניות אשר בבסיסה יחסי אמון עם ברית המועצות, ללא המועקה וההשפלה שבכיבוש . שיתוף הפעולה הסקנדינבי, על אף חשיבותו המתמשכת, לא היה בו ממד ביטחוני, ומדינות המערב לא יכלו ולא רצו לערוב להגנתה של פינלנד . יתרה מזו, קיומה של הברית הצפון אטלנטית העמידה את פינלנד בסכנה שבהפיכת שטחה לתחום מעבר לכוחות זרים במקרה של מלחמה . הפתרון היה אפוא אימוץ של מדיניות ניטרלית, תוך הבטחת צורכי הביטחון של ברית המועצות לאורך גבולה הצפון – מערבי . יעקובסון מבהיר : הניטרליות הפינית אינה מבוססת על נוסחה משפטית במסגרת החוק הבין – לאומי . זוהי הכרזה פוליטית המתארת את הדרך שבה שואפת פינלנד לנהל את יחסי החוץ שלה, לא רק בהתייחס לקונפליקט עתידי, אלא כאן ועכשיו : להישאר מחוץ לבריתות צבאיות ומחוץ למאבק הבין – גושי ; להחליט באופן עצמאי איך להגיב לשינויים בזירה הבין – לאומית ולקיים יחסי ידידות עם כל המדינות [ . . . ] פינלנד אינה ניטרלית במונחים אידיאולוגיים, כלומר אין סימטריה ביחסיה עם העולם המערבי מחד גיסא ועם העולם הסוציאליסטי מאידך גיסא ...
To the book