ג. הצעה לקיים את האבל הלאומי על השואה בתשעה באב

308 93 . דברים בישיבת הכנסת ירושלים, י"ח באב תשל"ז, 2 באוגוסט 1977 אדוני היושב ראש, מוריי ורבותיי חברי הכנסת, אני עולה להשיב על הצעתו של חבר הכנסת האוזנר בדחילו ורחימו� אנחנו מדברים על אסון האסונות שקרה לעמנו, שלא יישכח לעולמים� לא רק בדורנו, אלא גם בדורות הבאים� וראשית תשובתי, העמדת ההצעה על תקנה ועל אמִתותה� לא הצעתי לבטל את יום השואה� נהפוך הוא, הצעתי שיהיה יום התייחדות עם השואה והוא יהיה בתשעה באב� ועתה אסביר לכנסת מה הניע אותי, לא רק בזמן הביקור בארצות הברית אלא במשך שנים רבות, לחשוב על הרעיון הזה� רבותינו קבעו גם את יום האבל על המקדש הראשון בתשעה באב אף על פי שאין הוכחות כי דווקא ביום ההוא נחרב� מה הטעם ? משום שיש גבול לביטוי הצער והאבל� רבותינו ידעו את נפש האדם ולכן לא רצו שיהיו שני ימי אבל על חורבן בית תפארתנו וקבעו אותו ליום אחד, הוא תשעה באב� חכמינו בדורות אחרים קבעו שהזיכרון של אחד המאורעות הכבירים בתולדותינו, בלי רצח עם, הלא הוא גירוש ספרד, יהיה בתשעה באב� עוד לפני כן, בהקשר של מסעי הצלב, קבעו חכמי הדור שזכר קידוש השם במגנצה ובוורמייזה יהיה בתשעה באב� זאת היא המסורת, והיא נ...  To the book