יד. הקמת גח"ל

133 לכונן, במקום המשטר הקיים, משטר לאומי- ליברלי בישראל� 2� תנועת החרות תוסיף לשאת בקרב האומה את עקרון שלמות המולדת, לאמור : זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל, בשלמותה ההיסטורית, 1 זכות נצחית היא שאינה ניתנת לערעור� משמעותו של הסעיף השני היא שהגוש הפרלמנטרי 2 בגיןהמשותף לא היה מחויב לעקרון שלמות המולדת� גילה גישה פרגמטית באידאולוגיה ובפוליטיקה משום שראה בהקמת גח"ל מפנה בהיסטוריה הפוליטית של ישראל שיאפשר יצירת חלופה ממשית לשלטון� לכן, בדומה לגישתו כלפי יוצאי המפלגה הרוויזיוניסטית בהרכב רשימת חרות לכנסת השנייה, הוא העדיף לוותר לליברלים� בתחומי כלכלה, חברה ומשטר הייתה מלכתחילה קרבה בין שתי המפלגות ולא היה קושי לסכם את נוסח המצע� בתחום המוניציפלי נקבע סטטוס קוו, כל מפלגה תשמור על כוחה ומעמדה כפי שהיו בעת חתימת ההסכם� בתחום הפרלמנטרי נקבע שוויון בהנהלת הסיעה בכנסת ובראש הגוש המשותף עמדו שניים : מנחם בגין ויוסף ספיר� שתי החטיבות המרכיבות את גח"ל התחייבו להימנע מלהיכנס להסדרים פוליטיים שלא בהסכמה הדדית, והגוש היה אמור לפעול במשותף 'אם בשלטון ואם באופוזיציה'� הסכם גח"ל עמד במבחן, על אף חילוקי ד...  To the book