|
|
81 שהעסיק את תנועת החרות בשנות החמישים של המאה 2 העשרים, ותועלתו הפוליטית הייתה בצדו� בשיטת בגין, חירות היחיד היא מושג רחב המכיל את עקרונות הדמוקרטיה הייצוגית כפי שנקבעו בהגות הפוליטית של המהפכה הצרפתית ושל המהפכה האמריקנית� בגין הבחין בשלוש קבוצות של חירויות — נפשיות, מדיניות וכלכליות, וכולן קשורות אלו באלו� החידוש העיקרי בניתוחו הוא התביעה להפרדה בין השליט לבין המפרנס והצבתה כתנאי הכרחי למימוש חרות היחיד� 'מיזוג סמכות השליט עם מעמד המפרנס אחת משמעותו : עבדות', שהרי החשש מפני נישול ואפילו הרעבה מסכל את מימוש החירויות המדיניות ומבטל את משמעותה של חוקת המדינה� חירות היחיד קשורה בתיקון החברה ומותנית בה, ועליונות המשפט תבטיח את האיזון ביניהן� ביקורת שיפוטית על מעשי הממשלה והכנסת והסמכת 'חבר שופטים בלתי תלוי' לבטל את תוקפם של חוקים שנתקבלו בכנסת בסתירה לחוקי היסוד היא הערובה למניעת עריצות� התביעה להפרדה בין השליט לבין המפרנס לצד הבטחת מצרכי היסוד לכל אדם, מניעת נישול מעבודה ומנכסים ושמירת כבוד האדם עמדו ביסוד מדיניותו הכלכלית-חברתית של בגין באופוזיציה ובשלטון� התביעות הללו איזנו זו את זו, ...
To the book |
|
|