ב. הכפר בתקופה הישראלית

46 | אדריכלות נשכחת יוצא מכאן, שביישובים כפריים רבים באזור ההר, מרכיבים השרידים מהתקופה הישראלית את השכבה הארכיאולוגית התחתונה שעל גבי הסלע . שני סוגים אלה של התיישבות יצרה שני דפוסי יישוב שונים מהותית זה מזה : בקבוצה האחת נמצאים היישובים ה ממשיכים את ההתיישבות מן התקופה הכנענית . בית שאן 106 ( שכבה 5 - 6 ) , מגידו ( שכבה 7 ) , לכיש ושכם, למשל, שייכים לקבוצה זו, והם בגדר ערים, מרכזים מנהליים, מרכזי שלטון עם מצודה ואזור מקודש בתוכם . 107 ובקבוצה השנייה יישובים חדשים שנוסדו בתקופה זו, על גבי שטח פתוח . מבנה העיר היישובים מאורגנים בהיררכיה, המתבטאת בחלוקה בין אזור מרכזי הסמוך למקדש, שבו גרו בני המעמד הגבוה או השולט, לבין אזור משני, שבו התגוררו בני מעמד נמוך, פשוטי העם . ניתן לפרש את הממצאים כמתוכננים בגריד בהשפעת מצרים, שבה הייתה צורת 108 נוסף תכנון יישובית זו נפוצה . על המקדש נבנו גם בניינים חשובים אחרים, כמו מצודה למושל בבית שאן, או בניין גדול למגורי הכוהנים במגידו . העיר מחולקת לרבעים, ובהם בניין מרכזי בעל פונקציה ציבורית : ברובע הצפוני ארמון או מצודה למושל, הרובע הדרומי בנוי סביב מקדש...  To the book