|
|
פרק ב׳ : הכפר בהרי יהודה | 43 לאחר חורבן שומרון וגלות ישראל, 98 והיא השתרעה מהעמקים בצפון ( יזרעאל-בית שאן ) ועד לנחל שילה-ואדי עוג'ה . מדרום לשומרון, היחידה הדרומית, מכונה "יהודה" . לשומרון אופי מבותר וטרשי ; להרי יהודה אופי של במת הר רחבה יחסית במרכזה, ומבותרת מאוד במדרונות המערביים והמזרחיים . 99 מבחינה גיאולוגית, רכסי ההר המרכזי הם סדרה של קמרים וקערים מקבילים, שכיוונם צפון, צפון-מזרח ודרום, דרום-מערב . שלושת הבולטים שבהם : קמר חברון, קמר רמאללה וקמר הפריעה . קמר חברון בדרום משתרע מבקעת באר-שבע עד נחל שורק . הקמר מתפצל באזור בני-נעים לקמר נוסף, המתמשך עד לאזור ההרודיון, ונקרא קמר בני נעים . קמר הר חברון הוא בעל שלמות מבנית, ומגיע לגובה של 1,020 מ' בחלחול . הקמר נשאר שלם, בלי פעולות טקטוניות צעירות יותר, והנחלים התחתרו בו בערוצים תלולים ועמוקים . מצפון מערב לו מתנשא קמר רמאללה, הבונה את חלקו האמצעי של ההר המרכזי . קמר זה כולל את הרי ירושלים ואת רמאללה, ומתנשא לגובה של 1,016 מ' בהר בעל-חצור, המציין את המעבר ל"שומרון" . מעל מבנה הקמר המקורי התרחשו העתקים רבים בכיוון מזרח-מערב שגרמו לי...
To the book |
|
|