י 98 פ י ר ו ש א ש ד" ל א ל יש ע יה ו וכאן בהיותו לשון נקבה הוא חוזר על הערים הראשונות במלכות . שׁוֹשֵׂתִי , לשון משִסה, והוא מבנין פיעל, אלא שהוא מורכב מן שסס ושסה, מן שסס היה משפטו שוססתי כמו סובבתי, ומן שסה שסיתי כמו צויתי . כאביר יושבים, יושבים במקום כביר ( רד״ק ) . והאל״ף בכאביר יתירה, והנקודות נכונות, והטעמים לא כן . ובנביאים כתב-יד קדמון על קלף שבידי מצאתי ״ואוריד״ בטפחא ו״כאביר״ במרכא, וכן נכון . ולא יצדק לפרש ״כביר״ על סנחריב, ואף לא לקרוא כְּאַבִּיר, כי תישחת המליצה בהישאר ״יושבים״ בודד, גם ואוריד לא יתיישב יפה . [ יד ] ותמצא כקן ידי לחיל העמים, ידי מצאה חיל העמים כאילו הוא בתוך קן . כקן, משפטו כְּבַקֵּן, כמו 'וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ' ( למעלה א' כ״ה ) . לחיל, כמו את חיל, על דרך 'הרגו לאבנר' [ שמואל ב', ג' ל' ] ( רד״ק ) . והוא על דרך לשון ארמית . כל הארץ אני אספתי, אספתי הארצות תחת ממשלתי, כמו 'ויאסוף אליו כל הגוים' ( חבקוק ב' ה' ) . ולא היה נֹדד כנף, סיים במשל הקן שפתח בו, לא היה בקן שום עוף שיכה כנף להפחידני ולמנעני מקחת הביצים . [ טו ] על מניפו כהניף שבט, על האדם המניף ...
To the book