תהלים (פרקים מ"ט, נ"א)

1 תהלים •• • מזמור מט •• מפורש ע"י שד"ל * שִׁמְעוּ-זֹ֥את כָּל-הָֽעַמִּ֑ים לַֽמְנַצֵּ֬חַ| לִבְנֵי-קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר : בא גַּם-בְּנֵ֣י ֖אָדָם גַּם-בְּנֵי-אִ֑ישׁ יַ֜֗חַד הַֽ֜אֲזִ֗ינוּ כָּל-י֥שְׁבֵי חָֽלֶד : ג פִּי יְדַבֵּ֣ר חָכְמ֑וֹת וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת : עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן : ד מט . המשורר הקהתי מבני קרח . הלא הוא הימן ( דב"ה א' ו' י"ח ) ( או אחד מצאצאיו ) ראה דברי אסף אחיו הגרשוני העומד על ימינו ( שם פסוק כ"ד ) במזמור ע"ח 'האזינה עמי תורתי' וגו' 'אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם', ורצה להגדיל מעלת שירו על מעלת שיר אסף . ואמר שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד . כלומר הדברים שאני בא לומר אינם מתיחסים לישראל לבדם אבל הם ראוים שישמעו אותם כל בני העולם ; ותחת שאסף אמר אביעה חידות מני קדם, כלומר שהוא בא לספר ספורים קדמונים שאין בהם שום חדוש ולא חכמה מצד המשורר . הוא אומר אפתח בכנור חידתי שהיא כולה שלי ופרי תבונתי וכמו שאמר 'פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות' : [ ג ] גם בני אדם . אותם שאין להם מעלה אחרת אלא שהם מהמין האנושי, בני אדם וחוה : גם בני איש . אותם שאביהם או אחד מזקניהם היה...  To the book