פרק א: סוד המוטיבציה הריאליסטית

28 מלחמת הריאליזם על נפשו ושימושי אשר שיטותיו — ובדומה לכך גם האפקטיביוּת שלו — עשויות להשתנות בהתאם לאופייה של המערכת הספרותית-תרבותית המייצרת אותו . כך גישר ברינקר בין הנאיביות והדוגמטיות שיוחסו לריאליזם לבין הרדיקליוּת שכפרה באפשריותו . השקפתו של ברינקר מגלה סובלנות כלפי ההנחה כי בכל רגע נתון מתקיימים זה בצד זה "ריאליזמים" סותרים : ייצוגים שמרניים וייצוגים חדשניים השוברים אופני ייצוג אלה ; קהל נמענים מסורתי החסר נכונות להתמודד עם ייצוגים חדשניים, וקהל אחר, הזקוק לרענון הצפנים התרבותיים שלו ומאמצו בזרועות פתוחות ; קהל נמענים בעל השכלה אמנותית רחבה, השופט ייצוגים אמנותיים ( בעיקר ) על פי היכרותו עם שורת ייצוגים קודמים, וקהל שמפגשו עם הייצוג האמנותי הוא בתוּלי ובשל כך הוא שופטו על פי דגם היחסים בינו לבין המושא המוצג ; וכן הלאה . 3 זאת ועוד ; ברינקר העמיד לרשות המחקר הספרותי הבחנה רבת ערך בין שני מובנים אוניברסליים של ריאליזם : ריאליזם מייצג ממשות, המעורר את הקורא או הצופה להפעיל ולממש דגמים מוכרים של מציאות ( וניגודו — האידילי או הפנטסטי ) ; וריאליזם דמוי מציאות, החותר למלאוּת ולחיוּת ...  To the book