|
|
239 לְפֶתַע עַל הַכְּבִישׁ . – רַק מִשּׁוּם שֶׁהַגְּבָרִים בְּצַד הָאוֹטוֹ הַמּוּזָר הָיוּ שְׂרוּפִים עַד בְּלִי הַכֵּר, הֲלָנוּ אוֹ לַצַּר ? בדרכו האירונית הידועה חושף המשורר, בטורי הסיום של השיר, את השוויון בפני המוות של הלוחמים האנונימיים, באשר הם, ללא הפרש "הלנו אתה אם לצרנו" ( יהושע , ה, 13 ) . אמנם חיילי האויב השרופים איבדו את זהותם הלאומית, אך במובן מסוים מחזיר להם המשורר את זהותם האנושית . היעדרה של מעורבות פוליטית ישירה ממחאתו האנטי-מלחמתית של אריה סיון ב שירי שריון, מומחשת, אולי יותר מכול, בשיר החריף, "בעיות של מוסר" ( עמ' 27 - 28 ) . 177 הדרתם המוחלטת של סימני זיהוי לאומיים-צבאיים מהתיאור האירוני הנוקב של המלחמה בשיר ( למרות שנקודת המבט בו היא, מן הסתם, זו של חייל בצבא הישראלי ) : "תּוֹתָחִים / הַיּוֹדְעִים / שֶׁהַצֶּדֶק / אִתָּם / נִסּוּ לְשַׁכְנֵעַיָרִיב / קְשֵׁה-תְּפִיסָה / מֵעֵבֶר / לָרֶכֶס" ( עמ' 27 ) , הופכת את ההיגד המטאפורי דלעיל, למחאה מוסרנית אוניברסלית, שאין בה משום התרסה מכוונת מטרה . גם מצוקתו האישית של הלוחם הפשוט, שאיש אינו שואל לדעתו ואיש אינו מספק תשובות לתה...
To the book |
|
|