|
|
151 ביטוי נוסף להיותה של האישה קרבן להתעללות גברית ולניצול מיני, ואף בו נושאת האישה על גבה מוטיבים נוצריים משמו של ישוע הנוצרי, מצוי בשיר "אישה בין צללי האורנים בירושלים" ( שם, עמ' 37 - 38 ) , הכתוב כולו כבית אחד ארוך בן 42 טורים . השיר מערב בין מציאות עכשווית ביער אורנים בהרי ירושלים לבין מציאויות מקבילות מן התנ"ך ומן הברית החדשה . זהו שיר ויזואלי מאוד, והסיטואציה האפית המזינה את פתיחתו היא ריאליסטית וטריוויאלית למדי : "אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסָל בְּצִלְלֵי הָאֳרָנִים" בירושלים ; אישה שהיא אולי מעורערת 87 אך המונולוג שהיא משמיעה בפני המשורר בנפשה, " . . . אוּלַי / סוֹפֶרֶת היא . . . ", הוא הזוי לחלוטין ורווי פראגמנטים מן הריאליה הירושלמית, בצד הזיות חזוניות- ארוטיות המעוגנות בכתבי הקודש העבריים והנוצריים כאחד : "לְרֹאשָׁהּ רָאִיתִי מִין מִצְנֶפֶת מְשֻׁנָּה : / צִפֳּרִים הָיוּ קְבוּעוֹת בָּהּ . הֵן מְפַרְנְסוֹת אוֹתִי, / אָמְרָה לִי, כְּמוֹ עוֹרְבֵי הַנַּחַל / שֶׁהָאֵל שָׁלַח לְאֵלִיָּהוּ . וּכְשֶׁהֵן פְּנוּיוֹת / מִמְּלָאכְתָן אֲנִי מַרְשָׁה לָהֶן / לְהִזְדַוֵּג" ( עמ' 37 ) . בהמשך...
To the book |
|
|