|
|
149 עוד מוסיפה גוברין וטוענת כי, "משעה שנוסדה תל-אביב, ומשנתעצבה תדמיתה, נשתנתה תפיסתה ותדמיתה של ירושלים . מאותה שעה נוצרה ביניהן תלות הדדית וכל שינוי באחת מחייב בהכרח את השינוי בתדמיתה של השנייה . מכאן ואילך כל עיר היא ניגודה של חברתה" ( שם, עמ' 43 ) . יתר על כן, כך גוברין, התחרות בין שתי הערים דבקה גם בסופרים, שהעלו אותן על ראש שמחתם, וכמעט שאין אפשרות לסופר לאהוב את שתי הערים הללו גם יחד ( במקרה כזה, טוענת גוברין, נאלץ הסופר ה'בוגדני' להתנצל על הביגאמיה הרגשית הזו ) . שורשיה של היריבות הפוליטית הזו, לפי גוברין, נעוצים בצורך העז של המתיישבים החדשים בארץ- ישראל בגיבושה של זהות מקומית, כמו-ילידית, המנוגדת להוויית הגלות שדבקה בדמותה של ירושלים . זו גם הסיבה להתעצבותה של תל-אביב כתשובה החילונית להוויית המסורת הדתית-גלותית, שתדמיתה של העיר ירושלים נקשרת בה . 85 דברים דומים אודות מעמדן הפנומנולוגי השונה של תל-אביב וירושלים, משמיע גם חוקר הספרות העברית והביוגראף דן לאור ( 9002א ) , בהידרשו ל"ארבעה מבטים שונים, של ארבעה משוררים וסופרים, על הקונפליקט שבין שתי ערים", כלשונו, "העיר הים תיכונית...
To the book |
|
|