|
|
93 כרקע, כמסגרת וכתפאורה לעלילת השיר, והן כטריטוריות שבמוקד השיר . ניתן לומר אפוא כי, במובן מסוים, שירי המחזור מספרים את סיפורם של המקום והזמן הארץ-ישראליים ואת תהליכי התעצבותה וגיבושה של זהותו המקומית, המקושרת בהתבגרות ארוטית, של המשורר בן המקום . ובמונחיו של מאלינובסקי ( 1926 , Malinowski ) , השירים מעצבים את מיתוס המקום או את מיתוס הילידות הקושר בין המקום לבין יושביו . מירון ושביט ( 1992 ) עומדים על כך ש"סיון הוא מן המשוררים שהזהות ה'ארצישראלית' בלטה בשירתם . זהות זו הסתמנה בבירור החל בשיריו הראשונים, שהיו קרובים, אולי קרובים מדי, לנוף קסום של מזרח קדום ולמאגיה לשונית עברית" . יחד עם זאת, ואולי דווקא בשל העיצוב המיתי של המציאות הארץ- ישראלית, ראוי לשים לב, שהמקום ב"שירי קיץ אחד" אינו מזוהה בהכרח בשמו, ובדרך כלל מככבים בו, באופן סתמי למדי, 'הדרכים' ו'המשעולים' . לשון אחר, המקום בשירים אלה, יותר משהוא נושא אופי ישראלי מקומי ברור ומוגדר, הוא משקף שימוש אפיגוני במוסכמות שיריות מיסודם של אלתרמן ורטוש . ובכל זאת, ההוויה הארץ-ישראלית מבצבצת מבעד לקרעי המיתוסים הגדולים ומאחורי הלשון ההיפרבו...
To the book |
|
|