נקמתם של ילדי הבועה

א ו ר י ה ו ל נ ד ר [ 64 ] לכל יצירה יש "נקודות פרימה" גלויות וסמויות . נקודות הפרימה הגלויות נחשפות דרך ניתוח היבטי היצירה המבניים, הצורניים, הז'אנריים — למשל, יתרונותיה וחסרונותיה של שירה שקולה וחרוזה מול שירת הכתובה בחרוז חופשי . על נקודות "חיצוניות" אלה קל להתווכח, ומטבע הדברים הן משרתות בעלי עניין שונים ( יוצרים, חוקרים, מבקרים ) במסגרת הוויכוח הפנימי בחוג האמנותי המסוים . נקודות הפרימה הסמויות הן כר רחב יותר לוויכוחים ( ועל פי רוב גם מר יותר ) מפני שהן נוגעות במהותי, בכל מה שנותב מלכתחילה אל חללים של רב משמעות סמיוטית . אל חללים אלו מתנקזות שאלות הקשורות ב"בדיו" השונים של המלבוש היצירתי — בדיו הפיוטיים, ההגותיים, החושיים ( למשל, היכן נגמרת ביצירה מסוימת ה"ספרות" ומתחילה ה"פילוסופיה", עד כמה יצירה מסוימת היא "אוטוביוגרפית", משמעותם של ייצוג וריאליזם באמנות וכיוצא באלה סוגיות ) . הערפול הטבוע בבסיס השאלות משמש מקדמת דנא מקור פרנסה לחמסנים מסוגים שונים . כותביה של אסופת המאמרים "סיינפלד ופילוסופיה" ( עורך : וויליאם ארווין, פֶּן הוצאה לאור / ידיעות אחרונות / ספרי חמד, 2005 ) , דרים ב...  To the book