א ו ר י ה ו ל נ ד ר [ 52 ] אסתטית, מוכר לכל מי שניסה אי פעם להתמודד בדל"ת אמות עם תוצריו האמנותיים של "אוונגרד" כלשהו — ספרותי, פלסטי או מוסיקלי . גם אותם קוראים, צופים או מאזינים, שהונם התרבותי אמור היה להכשירם לקראת מפגש מסוג זה, נוכחים לדעת מעת לעת כי אותן שאלות טורדניות שבות לבקר ולנקר בחלל התודעה — שאלות המתנסחות, שלא במקרה, כדיכוטומיות קלאסיות : גאון או שרלטן ? הברקה או קשקוש ? יופי מפעים או קיטש נלוז ? כך, למשל, השאלה "מי היה אנדי וורהול" כפולת פנים : ראשית יש לקבוע אם השתייך אמן זה לקטגוריית השכלים או הסכלים, ושנית, האם היה אמן עצמאי ומקורי, כלומר "פועל", או שמא ספיח אפיגוני, כלומר "נפעל" . כבכל שאלה הקשורה בקביעתן של היררכיות, התשובה אף היא כפולת פנים . יש שטענו ועודם טוענים כי וורהול הוא "מגדולי האמנים במאה העשרים ומהמקוריים והשנונים שבהם" ( כך נכתב בדש הספר "מא' לב' ובחזרה : הפילוסופיה של אנדי וורהול", בבל, 2005 ) , ויש שטענו ועודם טוענים כי וורהול הוא מגדולי השרלטנים במאה העשרים, אם כי מהעשירים ומהמפורסמים שבהם . יתרונה המסוים של הערכה מסוג זה בזמן המודרני על פני הערכות דומ...
To the book