|
|
ג'ורג' קופוויי 92 למרות זאת התקדמנו לחוף . ברגע שירדנו מהקאנו תפסו אותנו והחזיקו אותנו שבויים שלושה ימים . כשאמרנו להם, באמצעות מתרגם, שאנחנו מיסיונרים, שחררו אותנו והתייחסו אלינו יפה . ביום השלישי היינו שוב בקאנו, בדרכנו לפרֵירי דו שְיֶין, שם פגשנו את האח ברונסון המנהל באותה עת . הצטרפנו אליו לסנט פיטרס ליד מפלי סנט אנתוני . באדיבותו של האח קלארק נשלחנו בקיץ זה לבית ספר ליד ג'קסונוויל, אילינוי . את כל ההשכלה שרכשתי, מעטה ככל שתהיה, חייב אני לאח קלארק . קודם לכן לא ידעתי לדבר ולכתוב אף לא חמש מילים רצופות . האח ג'ונסון, מרקסמן ואנוכי היינו תחת חסותו של כבודו מר מיטשל, היום עוזר בקונצרן הספרים המתודיסטי בסינסנטי . במשך שנתיים פקדנו את סמינר אבנעזר, שני מיילים מצפון לג'קסונוויל . מקצת הזמנים המאושרים בחיי עברו עליי כאן . רבים ממי שלמדו עמי הם היום כמרים המשרתים את הבשורה הן בקרב הלבנים הן בקרב האינדיאנים . החורשות זמרו את שבחי האל ; המפגשים המיסיונרים והפגישות הרבעוניות שבהן נכחתי עדיין רעננים בזיכרוני ; זכר ההיכרויות העליזות שנוצרו, המשימות שביצעתי, הפגישות המעניינות שבהן נכחתי בג'קסונו...
To the book |
|
|