ד. פִּטַּקוֹס

דיוגנס לארטיוס 66 146 הוא אחז ברסןלפיטקוס והפקידו את השלטון בידיו . השלטון עשר שנים, ואחר שערך את ענייני הממשל והסדירם, פרש וחי עוד עשר שנים נוספות . בני מיטילנה הקצו לו נחלה ; הוא עשאה למתחם קודש, הקרוי כעת בשם פִּיטַּקֵיאוֹס . סוסיקרטס אומר, כי הוא קצב לעצמו שטח קטן מן הנחלה ואמר, שהחצי גדול מן השלם . יתרה מזו, כאשר קרויסוס נתן לו טובין, הוא מיאן לקבלם ואמר כי ברשותו כפליים מכפי חפצו ; הן אחיו הלך לעולמו ובן יורש לו אין ; לפיכך הוא בעצמו ירש את נכסיו . ( 76 ) פּמפילה מוסרת בספר השני של חיבורה רשומות, כי אחד, חרש נחושת, הרג באבחת גרזן את בנו של פיטקוס, טִירַיְאוֹס, שעה שזה ישב אצל ספר בקִימֵה . אנשי קימה הסגירו את הרוצח לידי פיטקוס ; לאחר שהלה למד את המקרה ושיחרר את האיש, אמר : "טובה מחילה מחרטה . " ברם הרקליטוס טוען, כי היה זה אלקיאוס שאותו לכד פיטקוס, ולאחר ששילח אותו לחופשי הכריז : "טובה מחילה מנקם . " הוא חוקק חוקים : באשר לשיכור, אם עבר עברה, ייענש כפליים ( זאת למען לא ישתו לשכרה, הואיל ורב היין באי ) . 147 מזכיר זאת הוא אמר כי המצוינות קשה ; אף סִימוֹנִידֵס 146 השוו אריסטו, פולי...  To the book