נאו־בובריאניות פוליטית

218 הסוציולוגיה הישראלית להתקפתו של אחד מהוגי הימין התרבותי החדש בישראל, יורם חזוני ממרכז שלם, אשר רואה בבובר את אבי אבות האינטלקטואלים הפוסט-ציונים, והוא נאבק עִמו 'על נפשה של ישראל' ( 2000 Hazony ) . יתרה מזאת, העמדה ה'אנטי-מדינתית' העקרונית של בובר ( אף על פי שהוא קיבל לחלוטין את קיומה של מדינת ישראל לאחר שנוסדה ) , תכנית המדינה הדו- לאומית שלו ( מתקופת היישוב ) , על כל אי-בהירותה, ותמיכתו הנמרצת בקיום קהילה יהודית עצמאית בארץ ישראל, אך לאו דווקא במתכונת המקובלת של מדינה ( עד שנוסדה המדינה ) — כל אלה משמשות סמני דרך עבור אינטלקטואלים רדיקליים כיום, בישראל שלאחר התרסקות הסכמי אוסלו, אשר נואשו מהיתכנותו של פתרון 'שתי מדינות' ( או המוצאים בו פגמים עקרוניים ) ומנסים להתוות פתרון רב-קהילתי או פדרטיבי כלשהו, שלא יחצוץ בו גבול מדיני בין ישראלים לפלסטינים — או שייקיים מדינה אחת פדרטיבית דו-לאומית או רב-קהילתית, בין נהר הירדן לים התיכון ( המתכונת המוצעת אינה ברורה לחלוטין ) . כך למשל חוקרי התרבות אריאלה אזולאי ועדי אופיר מייחלים לתקופה 'פוסט-לאומית', שבה 'אפשר יהיה לשחרר את הקשרים הקהילתיים ...  To the book