מעמד ועם: הזירה האידיאולוגית מבורוכוב לבן־גוריון

52המבשרים : הסוציולוגיה שלפני הסוציולוגיה הישויות הלאומיות, שהן המעטפות ההיסטוריות המסוימות ש'תצורות הייצור' ( שעליהן שח מרקס ) מתפתחות בהן . בורוכוב מספק אפוא הסבר מטריאלי ( במקרה זה טריטוריאלי ) לתופעת הלאומיות . קבוצות אנושיות חסרות בסיס טריטוריאלי נידונות לאי-פיתוח ולשוליות ואינן יכולות לכונן מבנה חברתי 'נורמלי', כלומר מעמדי, שהוא מתנאי ההתפתחות ההיסטורית אליבא דמרקס . זוהי הסיבה שבימי הביניים הפיאודליים נדחקו היהודים לשולי החברה האירופית, נותקו מענפי הכלכלה היצרניים הראשוניים ונאלצו לעסוק בתיווך, בחליפין ובמסחר . כך נוצרה בקרבם 'פירמידת תעסוקה הפוכה' — צרה בבסיס היצרני הראשוני ורחבה במשלחי היד השלישוניים . בתקופה המודרנית, עם עליית הקפיטליזם, נכנסו גם לא יהודים לתחומים השלישוניים, ומאז ואילך נחשבו היהודים מתחרים על משאבים . בתהליך זה מצויים שורשיה של האנטישמיות המודרנית . הלחץ הכלכלי והרדיפה האתנית הניעו את תנועת ההגירה הגדולה של יהודי מזרח אירופה . בשלב זה של הדיון בורוכוב מסביר את ההיגיון הכלכלי הצרוף אשר עתיד להוביל את זרם ההגירה הזה לפלשתינה דווקא . טריטוריית היעד שהיהודים יכו...  To the book