אחרית דבר: פרישה ושקיעה

630 לתלות בה האשמות מהאשמות שונות שהסתמכו לא פעם על דברים שאמרה, או אמרה לכאורה, למשל 'הפנתרים לא נחמדים' ו'אין עם פלסטיני', על הצגתה כסרבנית מדינית סדרתית ועוד . גולדה יצאה למאבק על תדמיתה . היא, שהנהיגה את בניית מערכת הרווחה הציבורית בשנותיה הראשונות של המדינה, ששמה תמיד את ענייני שכבות המצוקה בראש סדר העדיפויות שלה, חשה כאב אמתי בגין ההאשמות שהוטחו בה בעניינים חברתיים . בפברואר 1978 פנתה אל שר הרווחה ישראל כ"ץ, שעמד בראש ועדת ראש הממשלה לילדים ובני נוער במצוקה שהקימה בראשית 1971 , ודרבנה אותו להכחיש את טענותיו של חבר הכנסת צ'רלי ביטון, איש הפנתרים השחורים לשעבר, כי ראש הממשלה גנזה את המלצות הוועדה ולא פעלה ליישומן ( תעודה 182 ) . בתשובתו לה אישר השר כ"ץ כי דבריה הם אמת . הוא צירף מכתב שכתב אל יעקב אגמון, עורך התכנית שבה השמיע צ'רלי ביטון את טענותיו, ובו הדגיש שבניגוד למה שנטען גולדה לא מינתה את הוועדה בעקבות פעולת 'הפנתרים השחורים' . הוא הצביע על המלצות הוועדה, העומדות בסתירה לטענותיו של ביטון, ועל הדברים שעשתה למען יישומן . 7 גולדה גם ניהלה חילופי דברים והתעמתה עם חבר הכנסת לשעבר מ...  To the book