ד. ביקורת ציבורית והתפטרות בעקבות דוח ועדת אגרנט

608 בקביעות ולעתים השתתפו שרים אחרים ובהם בר-לב, פרס, ספיר, הלל, רבין ויריב ( שני האחרונים − לאחר הקמת הממשלה החדשה ) . הביקורת לא הוגבלה הפעם לחוגים פוליטיים וערוצי תקשורת . חיילי מילואים שהשתחררו משירותם הממושך הקימו באופן ספונטני תנועות מחאה ודרשו מהאחראים ל'מחדל' לשלם את המחיר, ובעיקר דרשו את התפטרותו של שר הביטחון דיין . בלטה בהן תנועת המחאה שהקים מוטי אשכנזי, ששימש במלחמה מפקד מוצב בודפשט ( המוצב היחיד בגזרת תעלת סואץ שלא נפל בידי המצרים ) . הוא דרש את התפטרותו של דיין והתייצב להפגין בגפו מול משרד ראש הממשלה . בחלוף הזמן הצטרפו אליו אלפים . קולות ההפגנות מול חלון משרדה הגיעו לאוזניה של גולדה . זו לא הייתה תנועה שהיא יכלה לפטור אותה כמונעת ממניעים פוליטיים, אלא תנועת המונים ובהם מטובי בניה של ישראל . גולדה נפגשה עם נציגים של תנועות המחאה, ואף שכתבה בספרה ש'חלק גדול מן הזעקה היה אמתי' ו'חלק מן הביקורת שלהם היה מוצדק', ביטוייה הקיצונים הכאיבו לה מאוד . 70 גולדה עמדה מול גל של ביקורת והאשמות . היא חשה שחלק ניכר מן הציבור דוחה אותה וחברים שהלכו עמה דרך ארוכה בוגדים בה . קשה מכול הייתה...  To the book