א. צעדים ראשונים בתפקיד: בדידות במשרד החוץ

157 היה לה שחלקם חשבו שהיא איננה האדם הנכון לתפקיד . חלקם אף נהגו להתייחס אליה בזלזול . 4 גם בציבור ובתקשורת הורגלו לזהות את משרד החוץ עם שרת, ומינויה התקבל בספקנות . בעיתונות אף צוין ששר החוץ דה פקטו הוא בן-גוריון . בספרו היהודיה הגאה טוען מירון מדזיני שגולדה לא פיתחה חשיבה עצמאית בענייני חוץ ועל פי רוב אימצה את תפיסותיו המדיניות של בן-גוריון, תפיסות שעיצב בעצמו או בהתייעצות עם עוזריו הקרובים, דיין, פרס ונבון . עם זאת אפשר לזהות כמה מאפיינים שעמדו במרכז עשייתה של גולדה במשרד החוץ : חשדנותה משכבר הימים כלפי העולם בכלל וכלפי יחסו ליהודים ולמדינת ישראל בפרט ; שמירה עיקשת ונחושה על האינטרסים של ישראל, בעיקר האינטרסים הביטחוניים ; ניסיון לאמץ גישה תכליתית שמחייבת לעתים גם פשרות ; ניסיון לפרוץ את תחושת הבדידות של ישראל ולהרחיב את מעגל המדינות שתומכות בענייניה בגופים בין-לאומיים ובעיקר במוסדות האו"ם . גולדה לא שינתה את הרכב המשרד ועבדה בעיקר באמצעות הצוות המצומצם של לשכת השר ולשכת המנכ"ל : יוחנן מרוז, מרדכי גזית ושמחה דיניץ . היא קיימה ישיבות קבועות עם הצוות הבכיר בעת שדנו בעניינים חשובים . ...  To the book