ג. אכזבה ומרי

47 דעתה כי זכותם של היהודים בכלל ושל פליטי השואה בפרט לא להיות משועבדים לזר, להיות אדונים לגורלם ולעלות לארץ-ישראל . דבריה גלויי הלב שנאמרו בפשטות, בבהירות ובחד-משמעיות, עוררו עניין רב . 78 במחאה על ההגבלות שהטילו הבריטים על העלייה יזמה גולדה וארגנה את שביתת הרעב של ראשי הוועד הלאומי באפריל 1946 . השביתה נועדה להביע הזדהות עם פליטי שואה שהצטופפו בשתי ספינות בנמל לה ספציה באיטליה ופתחו בשביתת רעב משנאסרה כניסתם לארץ . 79 מסקנות הוועדה, שהתקבלו לאחר חילוקי דעות קשים בתוכה, כללו המלצות למתן רישיונות עלייה ל- 100,000 פליטים ולביטול תקנות הספר הלבן . עם זאת המליצה הוועדה להמשיך את שלטון המנדט עד לכינונו של משטר נאמנות בחסות האו"ם ולפרוק את נשקן של כל המחתרות . אלא שהממשלה הבריטית לא קיבלה את המלצות הוועדה וסירבה להתיר את כניסתם של הפליטים לארץ-ישראל . הדבר הביא להתחדשות פעולות 'תנועת המרי' − פעולות שרוסנו בזמן דיוני הוועדה וההמתנה למסקנותיה . שיאה של פעילות זו היה ב'ליל הגשרים' . אור ליום 17 ביוני 1946 פוצצו בבת אחת 11 גשרים שחיברו את ארץ- ישראל עם שכנותיה ונותקו צירי אספקה ראשיים של הצבא ה...  To the book