החינוך המוזיקלי בקיבוץ יגור בראשיתו כגורם מהותי בחיי הקהילה

368 | החינוך הקיבוצי המוזיקה . החזרות היו אחר הצוהריים או בערב . לפעמים עד מאוחר בלילה . לא היו רחמים . היה עושה גם חזרות חלקיות . אני הייתי סולנית והשתתפתי גם בחזרות אלה . גם מיכל ילין מספרת על קפדנותו של שרת ועל היחס הבלתי מתפשר שלו לילדים ולמבוגרים כאחד : מהחזרות לחגים אני זוכרת שהכניס אותנו ללחץ שהיה קשה לעמוד בו . זה היה לחץ של פחד מצד אחד אבל גם גאווה גדולה כשהיינו מצליחים . ידענו שהוא מסוגל להפסיק את החג אם משהו לא בסדר – צליל לא טוב או שמישהו לא קרא טוב . היה מפסיק את הטקס באמצע וחוזרים על הקטע מחדש . בלי בעיות . יהודה לימד אותנו שכאשר משקיעים עבודה באיזה שהוא דבר יש מזה סיפוק . והסיפוק הוא חלק מהחוויה של החג . ( מרזל, 1998 , עמ׳ 42 ) את דרך חינוכו הקפדנית של שרת מתאר יורם טהרלב בספרו משק יגור ( טיוטה ) : יהודה שרתוק יהודה שרתוק יהודה שרתוק כשהייתי שר אמר לי : שתוק ! לא קבל אותי לשיעורי החליל פן אזייף חלילה את אל יבנה הגליל אל יבנה הגלילה, כשהוא כעס היה צועק : יושלך הס ! ובני פקועה ! ובני נעות המרדות ! ומכל הנזיפות שנזף בי בכתה למדתי עברית אשר אין כמותה . ( טהרלב, 1975 , עמ׳ 46...  To the book