הוראת הטבע בחינוך הקיבוצי בראשיתו לפי משנתם של יהושע מרגולין ומרדכי סגל ומידת הרלוונטיות שלה לימינו

הויאך הטב בחינוך הקיבוצי ביאשיךו לרי ןשנךו של ןיגולין וךגלח ניייך אךףליייזל וןיוה שןואלי | 221 1921 ובבית הספר בדגניה שנוסד בשנת 1924 נמסרה למורים שכירים מ"זרם העובדים" שהיו עצמאיים בגישותיהם הפדגוגיות, ואלה לא תמיד תאמו את רוח המקום ( רשף, 2006 ; פרוכטמן, 2010 ) . ככל שגדלו הקיבוצים ועלה מספר הילדים, התעורר הדיון על אופי החינוך הנדרש בחברה המתהווה בקיבוצים ובחברת ההתיישבות העובדת כולה . נוצר צורך בהתוויית דרך חינוכית משותפת למורים בהתיישבות העובדת, שתתאים את עצמה לחברה המבקשת להגשים את ייחודיות ערכיה . העקרונות החינוכיים המתהווים של ההתיישבות העובדת שילבו בין הצורך בחינוך אדם חדש בחברה חדשה ובין עקרונות חינוכיים חדשניים שהגיעו מאירופה, כמו החינוך הפרוגרסיבי, החינוך העמלני והחינוך בתנועות הנוער . החינוך לטבע בהינתן העקרונות החינוכיים האלו הוא שיצר את הקשר בין עבודת הילדים בקיבוץ ובין הסביבה ואת החיבור בין הילד לסביבתו ( רשף, 2006 ) . אל תוך הסיטואציה ההיסטורית של התהוות פדגוגיה ייחודית בהתיישבות העובדת בארץ ישראל, ואל המקום שקיבל החינוך לטבע בפדגוגיה הזו, נכנס מרגולין כמורה לטבע . מצוי...  To the book