|
|
פרק 7 : תרומת המסדרים לעיצובה של ארץ-ישראל | 345 ולוּ מוסד, מנזר או כנסייה בנויים עד החצי השני של המאה התשע-עשרה . הראשונים לבנות מנזר בתחנה השנייה של דרך הייסורים היו הפרנציסקנים, שהקימו את מנזר וכנסיית ההלקאה . עוגן קתולי יחיד בהר ציון היה המנזר הפרנציסקני, והפעילות הקתולית הלטינית עד 1848 התמקדה בהנחיית הפרנציסקנים בכנסיית הקבר, בצירי הצליינים אשר נעדרו כאמור מוסדות בנויים ובסן-סלבטורה, וכן בחדר הסעודה האחרונה . בבית לחם התבססה הפעילות על ביקורים בכנסיית המולד, ובהיעדר מתחם פרנציסקני בנוי בעיר בעת ההיא התקיימה הפעילות הקתולית הלטינית בעיקר במערת הלידה, באבוס ובמערות התת-קרקעיות . ברחבי ארץ-ישראל התקיימה פעילות קתולית לטינית עד אמצע המאה התשע-עשרה במנזר הכרמליתים בכרמל וברכישת אדמות להתבססות פרנציסקנית עתידית בגליל התחתון, באזור הכנרת, בהר תבור ובכנא, והמתחם הפרנציסקני היחיד שהתקיים היה המנזר בנצרת לפני הקמת כנסיית הבשורה הלטינית . הקמת הפטריארכיה הלטינית, אשר שימשה נציגות דומיננטית ומשמעותית של הכס הקדוש, יצרה את התנאים לכניסת מסדרים לטיניים נוספים, ומשיכתם לארץ הקודש בד בבד עם דחיפ...
To the book |
|
|