על הסבל האנושי

246 | פרקי אבות פילוסופיים אברהם אבינו : אוכלין בעולם הזה ולתלמידי בלעם הרשע : יורדין לבאר שחת . יתר על כן, בפרק ו' ( משנה ד' ) נאמר : כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחייה ובתורה אתה עמל . וכן בפרק ו' ( משנה ו' ) מופיעה "קבלת הייסורין" כאחת מארבעים ושמונה תכונות של כתר תורה . המהר"ל מפראג — רבי יהודה ליווא בן בצלאל — בן המאה ה - ,16 מסביר בפירושו לפרקי אבות ( "דרך חיים" ) כי לימוד התורה צריך להיות מלווה באורח חיים המאפיין עוני וסבל, שכן רק בדרך זו ניתן להפוך לבר אוריין ( בן תורה ) . אם כך, עולה השאלה : האם סבל ועוני שמטרתם הפיכת אדם לבר אוריין וצדיק הם דבר ראוי ? עורך המשנה שהיה מודע כנראה לפער שבין המימרות האוטופיות לבין המציאות המורכבת, הביא דעות שונות שאינן מתיישבות בהכרח זו עם זו . ההתנהגות המוסרית, בה דנו בפרק הקודם, ותורת הגמול הן, לפיכך, שני צדדים של אותה מטבע שהקשר ביניהן אינו מחוור דיו . תחילה נסקור בקצרה את השאלה הפילוסופית / אקזיסטנציאלית : מהו הסבל האנושי ? האם הוא מחויב המציאות ? ואיך ניתן להילחם בו ? לאחר מכן נעסוק בשאלה עתיקה כי...  To the book