אדם צועק פנימו וכל המרחב עולם אל חוגת הקשת - על תנועת הצנטריפוגה בשירתה של אמירה הס

84 | הדס שבת - נדיר ריבוי הפנים ביצירתה של הס מאפשר לה להימלט מהמציאות הישראלית הסוגרת, להרוס אותה ולכונן מציאות מדומיינת אחרת . במאמר זה אבקש לחשוף מבעד לריבוי הפנים את מנגנוני המכונה, את ה " מנוע " המחולל את הפואטיקה הייחודית של הס . אבקש לכנות מנגנון זה בשם " תנועת הצנטריפוגה " , תנועה המצויה בבסיס הסיטואציה השירית שמאפשרת להס להפך ולשנות את " מצב הצבירה " של עצמה ובכך לשנות את את דמותה וזהותה בכל פעם מחדש . בבסיס הסיטואציה השירית של הס מצויה אם כן תנועה צטריפוגית סיבובית פנימית בה הדוברת עוברת ונכנסת למן מצב של טרנס ; התנועה הסיבובית מסובבת את הדוברת במהירות גבוהה, לעתים בעל כורחה . פעולה זו נועדה על מנת לסלק מדמותה חומרים שאינם רלוונטים או שהדוברת מתנגדת להם ולקבל על עצמה חומרים אחרים שמהם תיבנה דמותה החדשה . בדרך זו עוברת הדוברת התמרה ממצב צבירה אחד למצב צבירה אחר . בעבודת הדוקטורט שלה, שכותרתה זמן ותנועה בשירת אבידן , טענה ענת ויסמן כי שירתו של אבידן מאופיינת ברצפים של תנועות גדולות ומנוחות גדולות . התנועות הקטנות הן תנועותיו של אדם מן היישוב, וזוהי למעשה אינה תנועה כלל אלא קו 4...  To the book