מבט קצר על הקשר הגורדי המשולש: רוחניות, חינוך ומגדר

234 קציעה עלון בין הפוליטי היוצא אל הספֵרה הציבורית וקורא לשינויה של החברה, ובין הרוחני, הפנימי-האישי, המעמיד את הסובייקט הפרטי כמושא לתמורה . במידה רבה מתח זה הזין את המחשבה המודרנית, והוא גם עולה מחדש בדיונים התאולוגיים והפוליטיים של זמננו . מטרת המאמר לטעון כי רק העמדת השילוב המלא בין השניים כאופק — כלומר כשאיפה — תוכל לחולל שינוי מהותי בר קיימא בזירות המרובות הנמצאות היום כמושאים לשינוי ואקטיביזם חברתי, במיוחד במאבק הפמיניסטי, ובמיוחד בזירה החינוכית המשוועת להיחלץ מ״החינוך המותאם לעבר״ אל עבר ה״חינוך המתאים לעתיד״ . אני מציעה אפוא את הווייתה כפולת הפנים של הפדגוגיה החדשה : פוליטית-חברתית מצד אחד, רוחנית ואף מיסטית מצד אחר . זוהי עמדה המאתגרת חשיבה בינארית, דיכוטומית, מפרידה . אסמן את נקודת המגע המצויה בתווך הרך שבין שני קטבים אלה, תוך נגיעות בכתביהם של הפילוסופית והמיסטיקנית היהודייה-צרפתייה סימון וייל ( 1917 - 1943 ) , המיסטיקנית הנוצרייה תרזה מאווילה וההוגה הפמיניסטית בת זמננו לוס איריגארי . המשותף להוגות אלו הוא בכך שכל אחת בדרכה מגלה רגישות רבה למורכבות האתגר העומד בפנינו כבני ...  To the book