מקורבניות לאותנטיות: מודל אחר של אהבה נשית ביצירת עמליה כהנא־כרמון

184 דנה פריבך-חפץ החדשות״, עמ‘ 84 ) . כך, אפילו כאשר מצטייר שוויון בין הצדדים ( למעשה רק בליוויתי ) נובע הדבר מ״שקלול הפערים״ ביניהם ( מעמדה ועושרה של מאירה מול נעוריו וכוחו הפיסי של מוסיק ) , ואפילו כך : בכל שלב יש מישהו מהם שעליון על משנהו . לכן, זוהי אהבה בין צדדים שאינם שווים, בין צדדים שהאוהב בהם רואה במפורש את האהוב כנעלה עליו . בהקשר זה אפשר לקרוא גם את דברי ימימה, חברתה של נועה, על הרופא המטפל בה, “כשלפתע, אדם לאדם, הבן אפרים לאלוהים [ . . . ] לראות את הזולת, להיראות לו, כדרך עינו של אלוהים . עירום ועריה אתה, על חטוטרותיך והגדמים, אנא תוליך את חרפת מצוקותיך . והעין החומלת, בך, האחד והמיוחד, רואה הוד והדר, בחסד ויקר אין מצרים ״ ( וירח בעמק אילון, עמ‘ 178 ) . יש כאן הצבה מפורשת של האהוב במקום האל, כאשר מושא האהבה הוא אנושי בתכלית, “נזר הבריאה כשהוא נוגע אל הלב״ ( “אם נא מצאתי חן״, עמ‘ 103 ) . בהקשר זה יש להדגיש את החשיבות המוחלטת שמייחסים האוהבים לאהוב ולקשר עמו, והאקסקלוסיביות שיש לו בעולמם — ברוח הדרך שאברהם רואה את הקשר בינו ובין האל בסיפור העקידה — וזאת בכמה מובנים . ראשית, ב...  To the book