|
|
156 מימי חסקין 1 הסוגיה השנייה, המיליטריזם או הצבאיוּת, אף היא נמצאת במרכז המפה החברתית . החברה הישראלית עדיין רואה את עצמה כחברה שחיה על חרבהּ וכמי שקיומה נמצא תחת איום מתמיד . הצבא עדיין נתפס כצבא העם וכתחנת מעבר הכרחית בדרך לחברה הבוגרת של הצעיר / ה היהודים-ישראלים, והיחס לשירות הצבאי 2 עדיין נחשב כמעצב מרכזי של שייכות חברתית . שתי הסוגיות — המגדר והמיליטריזם — מצטלבות זו עם זו ומתנגשות זו בזו . אמנם, מקום המדינה, נשים יהודיות לא דתיות היו חייבות להתגייס, אך הגיוס מראשיתו היה ממוגדר . מצד אחד, במהלך השנים פתח הצבא שערים שהיו נעולים בעבר בפני נשים וכיום הן משתלבות יותר מאי פעם במקצועות צבאיים ובמרחב הצבאי שהיה חסום עבורן בעבר . מצד אחר, הלחימה בקרב — ייעודו המרכזי של הצבא וגולת הכותרת של השירות הצבאי, נחשבת מרחב גברי מובהק וחסומה למעשה בפני נשים . כיצד סוגיות אלה נכחו בימי ערש החברה הישראלית, וליתר דיוק, בתקופת העלייה 3 בשנים 1904 - 1914 ? תקופה זו מרתקת במיוחד משום שהיא נתפסת השנייה, 4 בהיסטוריוגרפיה הישראלית כַתקופה המכוננת והחשובה ביותר בישראליוּת וכמעצבת תפיסות מפתח בה . בנוסף, ח...
To the book |
|
|