“כאן קול אתי מהשמים של ירושלים, הרי הישנות ועיקרן תחילה“: על הוראת “שום גמדים לא יבואו“ מאת שרה שילה במסגרת הנושא “נשיות וגבריות: ייצוגי מגדר בספרות“

134 אסתי אדיבי-שושן 3 ( בהמשך אפרט את סברתי בנוגע לכך ) . ו“בדרך לסיידר סיטי“ מאת סביון ליברכט . על פי חוזר מפמ“ר העתיד לצאת יתוספו לתכנית הלימודים בפרק זה שני סיפורים 5 4 ו“חוף מבטחים“ מאת אליס מונרו . — “אמה צונץ“ מאת חורחה לואיס בורחס הוספת שני סיפורים אלה בימים אלה, כחידוש לתכנית, נראית תמוהה ודורשת הסבר . יצירות אלה, ורבות נוספות הנלמדות במסגרת הנושא, אינן רלוונטיות לעולם של התלמידות המעטות, ושל התלמידים המעטים עוד יותר, הלומדים נושא זה, וכך יוצאים כולם בהפסד . חוסר הרלוונטיות נובע בעיקר מהצגת סוגיית המגדר דרך תבנית אחת סטראוטיפית החוזרת על עצמה : במרכזה זוג נשוי מבוגר, שחוזה הנישואים שלהם משמש לשעתוק יחסי הכוח והשליטה הקיימים בחברה, והקצאת המעמד של האישה וילדיה מוכתב בה על ידי עקרון הסדר הפטריארכלי . יצירות אלה, רובן ככולן, נכתבו לפני עשרות שנים והן אינן משקפות, בשום צורה, את הקונפליקטים והתרבות שחיים בהם ושתלמידי ישראל מתמודדים אִתם . אני מציעה ללמד במסגרת הנושא “נשיות וגבריות : ייצוגי מגדר בספרות“ את 6 כרומן חניכה . יצירה זו מציגה סיפורי חניכה רבים הרומן שום גמדים לא יבואו ומור...  To the book