״אישה נושאת חיים״ (1996) ו״היריון בתנוחת הסבה״ (1999): מגדר תמונה.

80 ליאת סידס כקונבנציה תרבותית אוניברסלית, מאז העת העתיקה, דרך ימי-הביניים, הרנסנס והברוק, המבוססת על החלוקה הבינארית, שבה הגיבור הגברי מסומן כסובייקט פעיל לעומת הדמות הנשית המסומנת לרוב כאובייקט סביל . מטרת המאמר היא להציג את מוצגי הנשים ההריוניות בתערוכה ״עולמות הגוף״ כמקרה בוחן של מחקר גוף האישה המוטֶה מגדרית ( את ״אחרוּתו״ [ other ] המובנה פוליטית, חברתית ותרבותית של הגוף הנשי המת המיועד למטרות מחקר ) בתוך המחקר הכולל של האנטומיה . כלומר, לפרש את המוצגים ההריוניים בתערוכה כדגם להתבוננות מפרספקטיבה מגדרית . מאמר זה מציע ניתוח מבט מגדרי של כינון הגוף הנשי היכול לשמש כלי רב ערך בניתוח הנעשה על ידי מורות ומורים המלמדים אמנות והעורכים ״סיורי גלריות״ עם תלמידיהם . עקרונות ההתבוננות הנפרשים במאמר זה כוחם יפה לא רק לדמויות הנשים המוצגות בתערוכה, אלא לדימויים נשיים בכלל, המציפים את חיי היום-יום שלנו . נשים בתנוחות שונות מככבות בפרסומות בטלוויזיה, מרוחות על גבי כפולות עיתונים וניבטות משלטי חוצות . כל שיעור חברה או שעת מחנך הבוחרים לעסוק בדימוי הגוף הנשי יפיקו ממאמר זה תובנות רבות . בימינו, כ...  To the book