שיחה על יצירה ומאבק - ארז ביטון משוחח עם יצחק גורמזאנו גורן

נשף המסכות של יצחק גורמזאנו גורן | 209 בצורה ילדותית ו"דווקאיסטית" עשיתי ההפך ממה ש"הקולקטיב" ניסה לכפות, כי היה שם גרעין ערטילאי שהכתיב את הנורמות . ארז : בתוך הכיתה ? יצחק : כן . קבוצה קטנה של בנות צבריות גזעיות שנתנו את הטון, "מלכת הכיתה" וגרורותיה, ונראה להן טבעי לשלוט גם עלינו, העולים . כנראה שגם מלחמת המינים קסמה לרוח הקרב שלי . מה שאולי שיגע אותם וגרם להם לראות בי אתגר היה, שלא עשיתי שום ניסיון להתקבל . הסמל לכך היה התנועה . סירבתי בכל תוקף להצטרף לתנועה . ארז : איזו ? יצחק : התנועה המאוחדת . כשראו שלא יוכלו לי על ידי מקל החרם, ניסו את הגזר, ושלחו אליי הביתה לא פחות מאשר את ה"קומונר", שליח התנועה הקיבוצית שעמד בראש ה"קן" . הוא התחנן אליי שאצטרף לתנועה, והבטיח לי את הוועדה הזאת ואת הוועדה ההיא, וככה בסוף נכנסתי לתנועה מעמדה של כוח . כך שלא חוויתי את הקיפוח במובנו העדתי . אני נראה לבן ואף פעם לא דיברתי בח' וע' . מצד אחר, הרבה שנים גם לא ניסיתי להפוך ל"צבר", כי לא ראיתי מה הביג דיל . אבל גם לא הייתי מודע לעניין המזרחי . להפך, באלכסנדריה חשבנו את עצמנו לאירופאים והתנשאנו על פני הערב...  To the book