|
|
חלק שני : המפגש האישי בין יהודים להודים בדרום אפריקה | 227 546 גם כאשר יחסיו עם קְרֵצְ'מַר ישראלי שהגיע מתורכיה ושהה בדרום אפריקה . גנדהי החלו לחזור אט - אט למסלולם, הוא המשיך לציין ביומנו את שקידתו על לימודי העברית ואף המשיך בכך כששהה לצדו של גנדהי בביקוריו בחוות פיניקס . בזמן שגנדהי היה ביוהנסבורג, הוא חזר להתארח בביתו של קלנבאך במאונטיין ויו . כהרגלם, השניים ניהלו שיחות אישיות רבות שבהן שפך קלנבאך את לבו בפני גנדהי וסיפר לו על התלבטותו אם לחיות חיי חלוץ בפלשתינה . עדות ברורה לחשיפתו של גנדהי לציונות מופיעה במכתבו אל קלנבאך מפברואר ,1913 שנכתב חודש לאחר עזיבת החווה : מכתבך דורש תשובה ארוכה . אני רואה שאתה מאוד עצוב . התרופה אינה נמצאת בפלשתינה או בלימודים בלונדון [ . . . ] אתה רוצה להימנע מקשיים אך עדיין לעשות את הדבר הנכון . שני הדברים אינם יכולים להתקיים יחדיו . תלמד בלונדון . אלו חיים קלים ונעימים . אין דאגות ואין משרד . תיסע לפלשתינה ושם ( בשורה התחתונה ) יהיו לך חיים עצמאיים ופשוטים, כפי שלמדת להעריך . הגעת למצב שאתה רואה אושר בעצב וחש שהחיים בנויים מסבל גשמי שאם מבינים אותו נכו...
To the book |
|
|