188 | נהירין לנו שבילין דהודו / שמעון לב 448 זו היתה תקופה הירואית שאופיינה בפרץ אנרגיה כמנהיגה לעתיד של הודו . רוחנית . גנדהי העיד על עצמו במבט לאחור : "אמונתי ותעוזתי היו בשיאן בעת שהתגוררתי בחוות טולסטוי . מאז אני מתפלל לאל שיתיר לי לשוב אל אותו 449 השיא, אך תפילתי טרם נענתה" . למרות השפעתו של טולסטוי על גנדהי, ישנם הבדלים מהותיים ביניהם . גנדהי שונה מטולסטוי בגישתו הפוזיטיבית כלפי המדינה והלאום, שלהם ייחד את פעילותו בדרום אפריקה ובהודו . לעומתו, טולסטוי התנגד לפעילות פוליטית וללאומיות באשר היא ; גנדהי האמין שיש להתנגד לרוע על ידי מאבק לא - אלים ואילו טולסטוי דיבר על אי - התנגדות אבסולוטית לרוע ועל כך שכל פעולה הנכפית על הפרט מנוגדת ואסורה על פי ישו, ואין מדובר רק בפעולות אלימות כמו במלחמה . כיוון שהדת הנוצרית האמיתית מבוססת על חוק האהבה ואילו המדינה מבססת את שלטונה על ידי אלימות וכוח, הן בהכרח מנוגדות . הכוח היחיד שיכול לפעול הוא הסירוב האישי של הפרט להשתתף בכך גם במישור הפוליטי . אי - שיתוף פעולה כזה, יוביל, לדעת טולסטוי, ליצירת קהילות קטנות שיחיו מרצון לפי עקרונות אלו ויפיצו את ה...
To the book