|
|
חלק ראשון : המפגש הטקסטואלי - הרעיוני | 71 עם השיח הגזעי המבחין בין ארים לשמים בשאיפתו ל"החייאת היהדות" . בובר עצמו השתמש פעמים רבות ובפשטנות למדי בדיכוטומיה מזרח - מערב . הוא טען שמעבר לעובדה שכל הדתות הגדולות נוצרו באסיה, הרי שישנו מסר אחיד 147 אחדותה התרבותית - דתית של המשותף לכל דתות המזרח ובראשן היהדות . אסיה מתבטאת ב"לימוד" או ב"דרך" ( teaching ) , ואינם מבוססים על אימון קוגניטיבי ורציונליות, אלא על הגשמה עצמית טהורה . בובר אפיין את שלוש התורות של המזרח המבטאות את "הדרך האסיאתית" : הטאו של המחשבה הסינית, "השחרור" של ההינדואיזם והבודהיזם ו"תורת מלכות האל" של היהדות 148 כדאי לציין שבובר השתמש במילה הגרמנית versenkung בהתייחסו והנצרות . למדיטציה — "השתקעות", כפי שצבי ווֹיְסְלבסקי הפליא לתרגם לעברית בספרו 149 של בובר, אני . ואתה , שנכתב בגרמנית במקור . בובר ידוע כמי שייחד את מרבית חייו לכתיבה על המקום המיוחד של החסידות בעולם המחשבה היהודית . את היהדות ככלל ואת החסידות בפרט ראה כתופעות מזרחיות . בנוסף, את התעניינותו בחסידות ובסיפורי ר' נחמן מברסלב, בבעל שם טוב ובמיסטיקה יש לראות כחלק ...
To the book |
|
|