פגישה אחרונה

146 | מי מפחד מקריסטבל ? אני : נכון . רונית : אֶת מה שקורה שם . אני : נכון . רונית : זה לא קורה המון פעמים בחיים . ברוב הפעמים אנחנו לא חיים באיזושהי חוויה של . . . של סופים . ו . . . חוויה שהיא מאוד טובה . עכשיו, גם מהניסיון שלי, הרבה מאוד פעמים, עבודה מאוד משמעותית נעשית עם העזיבה, אחרי העזיבה . אני : כן . רונית : במקומות האלה, שם, יש איזשהו היתוך כזה, פנימי, של דברים שנעשו עד אז אני : כן . רונית : ולכן, יש, יש איזו איכות שונה במצבים של . . . פרידות . של הידיעה של הסופיות . אני : כן . רונית : ואם תרצו, כשאנחנו מעבירים את זה בעצם לסיפור הזה שסופר כאן, כשמעבירים אותו לחיים, אז זה בעצם, באמת היכולת שלנו, להוציא את הטוב, מהעובדה שהדברים סופיים . אני : נכון . רונית : ובעצם כל דבר הוא סופי . אחד ה . . . אני עובדת ב'קבוצות רכבת' . כי ככה בחרתי לעבוד, וככה אני מרגישה נוח . ואני זוכרת ש . . . את קראת גם את הספר הזה, אני נתתי לך אותו . כשקראתי את התיעוד של הספר, קבוצה, קוראים לו, שזה אחד מהספרים שאני מאוד מאוד אוהבת . הוא מאוד מעניין בעיניי . זה ספר על עיתונאי שעבר איזושהי קבוצה טיפולית . ואחר...  To the book