|
|
70 ﺟﺎی آن ﺳﻧﮓ ﺻﺑور ای ﻗﺻﮫ ﮔو ﺑﺎ ﻣن ﺑﮕو בְלָנוּתאֶבֶן הַסַּבִּמְקוֹם אֶל אוֹתָהּפּוּרִים,הוֹי מְסַפֶּרֶת הַסִּ,סַפְּרִי לִי ﮐﻧم ﺑﺎ او زﻣﺎﻧﯽ ﮔﻔﺗﮕوﺗﺎ ﺑﮫ ﺗﻧﮭﺎﯾﯽ בִּבְדִידוּתזְמַן מָהתָּהּכְּדֵי שֶׁאֲשׂוֹחֵחַאִ ﺗﺎ ﺷود ﺻﺑرش ﺗﻣﺎم و ﺑﺷﮑﻧد در ﭘﺎی ﻣن רוּמוּלִי תִּשָּׁבֵלָנוּתָהּ תִּפְקַעבְעַד שֶׁסַּ ﺳﻧﮓ از آن ﻧﺎﻣﮭرﺑﺎن ﺷد ﻣﮭرﺑﺎن ﺗر وای ﻣن ר יוֹתֵלְחֲבִיבָההָאֶבֶן הָפְכָהבָּה,מֵאוֹתָה חַסְרַת חִ,אוֹיָה לִי ﺳﻧﮓ از آن ﻧﺎﻣﮭرﺑﺎن ﺷد ﻣﮭرﺑﺎن ﺗر وای ﻣن ר יוֹתֵחֲבִיבָהלַ בָּה, הָאֶבֶן הָפְכָהחַסְרַת חִמֵאוֹתָהּ,אוֹיָה לִי ﻋﺷوه از ﺣد ﻣﯽ ﺑرد ﭼﺷم ﺗو ای ﺳرﭼﺷﻣﮫ ی ﻋﺷﻖ و ﺟواﻧﯽ אַהֲבָההָהַנְּעוּרִים וְןיַ חָצוּ אֶת הַגְּבוּל, הוֹי מַעְ�ה מֵעֵינַיִטֵי הָאַהֲבָמַבְּ ﻓﺗﻧﮫ ﺑر ﭘﺎ ﻣﯽ ﮐﻧد ﻧﺎز ﺗو ای ﺧو ﮐرده ﺑﺎ ﻧﺎﻣﮭرﺑﺎﻧﯽ בָּהלָה לִהְיוֹת חַסְרַת חִהִתְרַגְּ� מְעוֹרֵר מָדוֹן, הוֹי מִי שֶׁוּי שֶׁלָּתּהַפִּ آﺧر ای زﯾﺑﺎی ﻣن اﻓﺳوﻧﮕری اﻧدازه دارد חַשׁכַּ דָּה לַם מִוֹף, הוֹי יָפָתִי, יֵשׁ גַּבַּסּ ﺑﯾﻧم ﺗرا ﭼﺷﻣت ﻓرﯾﺑﯽ ﺗﺎزه داردھر زﻣﺎن חָדָשׁפִּתּוּי� יֵשׁשֶׁרוֹאֶה אוֹתָ�, בְּעֵינַיִכָּל פַּעַם ﻣن از آن روزی ﮐﮫ ﺑﺳﺗم ﺑﺎ ﺗو ﭘﯾوﻧد ﻣﺣﺑت תָּ� בְּרִית שֶׁל אַהֲבָהמֵאוֹתוֹיוֹם שֶׁכָּרַתִּי אִ 71 ﮔرﭼﮫ ﮔل ...
To the book |
|
|