|
|
142 יָן וְלֹא כְלוּםיד שֶאֵין לִי אִתְךָ עִנְגִאִם א" "ש מְאוּםהדֶּלֶת וְהקִיר יְכוֹלִים לְהָעִיד שֶיֵ מוּסירִיח אֶת וֶרֶד הנִבָרֶיךָ מֵן דְּהלֵב מִג וּסרֶךְ הפִּידֶךְ אַחר דְּרָכֶיךָ יגִיע לְההוֹלֵ שֶר שִמְךָ יִמְצָא אוֹתְךָ זָמִיןאֶת עהמכְחִיש כִי תמְצִית דְּבָרֶיךָ רוֹחֶצֶת אֶת שִמְלת יוֹם הדִּין רוּמְבקֵקְנִיטֵנִי אוֹמֵר זֹאת מֵאַהֲבָה כָל מִי שֶמ" "נֶג מִתְנכֵרעֹוּ שֶלָלכְאִ, א רָאָה אוֹתְךָעד שֶלֹּ אֵין יוֹם שֶאֵינִי מְהלֵל אוֹתְךָ בְרֹאש חוּצוֹת אֵין ליְלָה שֶאֵינִי חוֹזֵר על התִשְבָחוֹת הדֶּלִמְנךְפֹהֱנוּתְךָ לֹא אֶיָלִמְצאֶת המִתְכחֵש ל עם הָאָרֶץ אַהֲדָה לֹא אֲגלֶהאֶ יםל אֶת כְאֵב התחֲרוּת וְהנִיצִמָה אֱעֶשֶה אִם לֹאלִסְבֹ" "ם קוֹצִיםם יוֹדְעִים כִי בְדִבוּרִים על הפֶּרח יֵש גלָכ לֹא נִקְרָא שֶהוּא רעֲנָן, מִי שֶאֵין לוֹ אַהֲבָה ןטֶרֶם בר מִנ, פְּעָה מֵחִבָהשְ שְמָתוֹ הוּמִי שֶנִ שָמָה בְסרְעֶפֶתוּפְךָ כנְסָפג אֶת ג, עָפָר שֶל פָּארְס פר המוֹלֶדֶתעֲאֵש אַהֲבָתְךָ לֹא כָבְתָה באךְ גשפָר שֶל כְבוֹדְךָ וְנִהֵבִיא מְעט עָ, בהמשָ" "וֹכֵר הבְשָמִים אֶת המגָשמיםלְרִמְעטְּ טוֹב ם שֵמ...
To the book |
|
|