|
|
104 שֶל חֲבֵרִיםנֵי רחֲמָנוּתנֵן אךְ ענְלוֹאֵינִי מִתְ פּת מיִםה לֹא נָתְנוּ לִצְמֵאִים אַף טִ גָבְגֵיא ההֲרֵ כָראוֹתוֹ הָאִיש אַף בִקְנֵה סוּע לֹא קוֹנִים אֶתמדּ גָלוּי אךְ לֹא פּעם בִשְטָראָה פְּעָמִים בְכִי הוֹדָה מֵ בְיד הָאפֶז לֹא נִשְאַר, הוֹי מֶלֶךְ, מוּל המגִיע לְךָגְ לת הליִל וְשִיחת הנֶפֶש שֶל שחרפְּרָט לִתְפִ
To the book |
|
|