|
|
28 מעֲלָהלְצִפָּהוְע רערתל זֶכָל מִי שֶשָ וְא וְקָשר מחֲשָבָה בְטֵלָהאִמֵץ אֶת מֹחוֹלשָ עֲשֵה צֶדֶק לצִבוּר, פֶן מֵאָזְנֶךָהוֹצֵא צֶמֶר גֶ יִהְיֶה צֶדֶק אַף אִם בְאִחוּר,אִם לֹא תעֲשֶה צֶדֶק i בָרִיםיהגוּף כְמוֹ אֵאָדָם לְאוֹתוֹבְנֵי הָ פְּנִינָה נוֹצָרִיםכִי בִבְרִיאָתָם מֵאוֹתָהּ הדּוֹאֲבִיםהחיִיםמֵלוֹר אֶחָד כוֹאֵבכְשֶאֵיבָ וֹאֲבִיםלֹא שְקֵטִים וְכבָרִים ישְאָר הָאֵ אַחֵר סִבְלוֹ שֶל הָל בְשֶב אִם אֵינְךָ עָצֵ אָדָם יוֹתֵר - ןתְךָ בֶוֹלְכנלֹא רָאוּי بنى آدم اعضای یک پیکرند که در آفرینش ز یک گوهرند چو عضوى به درد آورد روزگار دگر عضوها را نماند قرار تو کز محنت دیگران بی غمی مینشاید که نامت نهند آد i פורסמה , ום לחפור בוכקרדדת הכביקורת על ניצול הדת בידי אנשי بجز شیخ و ملاء : "ואריאציה של הבית הראשון של שיר זה שתוכנובאינטרנט א לָוּמלַ, ייחשֵט לַרָפ"ומשמעותו" بنی آدم اعضای یکدیگرندو کاهن که غارتگرند " . יםרִבָיאֵמוֹף כוּגהַתוֹאוֹם לדָאָי הָנִביםבוֹזזִן הַהֵכלַו
To the book |
|
|