מכתב למאיר ויזלטיר

74 מירי בן-שמחון דבר משלושת אלה והייתי נתונה קדחתנית לקפד בעצמי איזה תחושות של התעוררות פרא . יש לי תחושה של מחוייבות להתייחס לדבר, לא בלי עצבנות . הייתי מעדיפה לדלג עליו . אבל כנראה שצריך לקפוץ לבריכה הקרה הזו במגמה למנוע השערות כמו נכונות אבל לא הולכות עד הסוף . ראה, ידעתי שהתשובות הטובות ביותר תבואנה לי מידך, וידעתי בדיעבד . שעון על הידיעה המוקדמת הזאת שאם יהיה קצר זה יהיה חתום, סתום, שבוק . המבע בעיניך, שם ליד דלת הכניסה בגלריה, העכיר את מצב רוחי יותר ממה שיכולתי להתגבר על זה כל אותו ערב וגם כמה זמן אחר כך . ראה, כשניסית אתה להתקרב נבוכותי אני ובינתיים הפנמתי את השדר הזה וניסיתי ליצור אותו מחדש . אבל אתה שהפנמת את מבוכתי קודם תפסת קצה שני של מבוכה לנוכח התאוששותי המהירה . אבל זה כמובן לא הכל . היו לך סיבות טובות . הרגשתי שוטה . איך זה שלא נטרתי לך בעצם . נפניתי לבדיקה מדוקדקת של עצמי . המכניזם הפנימי שלי עשוי ללא דופי . זה לא היה קשה . היו נסיבות מופקרות כאלה . שברתי איזה כללים ואתה נהגת בזה ביד קשה . מכיוון ששברתי את הכללים לא ראיתי עצמי רשאית לקבוע איך תשבור אתה את הכללים כשאתה א...  To the book