טאהא מוחמד עלי

214 יכול לשנות דרך כתיבה, אבל לא את העצבות והכמיהה לבית שאבד", לאותה החצר הנמצאת במרחק קילומטרים בודדים מביתו הנוכחי . אלא שלשם הוא אף-פעם לא חזר ואף-פעם לא יחזור . "רק בשעת בין הערביים של המוזיקה", כפי שהוא כותב באחד משיריו, רק אז באים הזיכרונות ובאה השירה, המציעה נחמה לרגע, נשימה . השיחה עם טאהא מוחמד עלי התקיימה בשלוש שפות . הוא אינו שולט בשפה העברית, ואני איני יודעת ערבית . לכן דיברנו ערבית, עברית ואנגלית - ובתוך המשולש הלשוני הזה זכיתי לשמוע את סיפורו של אדם, שהוא השכן שלי בעמק יזרעאל . בנוסף, על מנת לדבר גם על מקומה של שירתו בתוך השירה הערבית הנכתבת כיום, ביקשתי מחוקר הספרות ד"ר בסיליוס בווארדי להצטרף אלינו ולהיות קול נוסף . ועוד מילה על המתרגם – המשורר והסופר אנטון שמאס - הוא פירסם בסוף שנות השמונים את הרומן "ערבסקות", ובו חיפש את שפת החסד של הכותבים בני הארץ הזאת, בערבית ובעברית . משהו ממנה, אני מקווה, הגיע גם לשיחה שלנו . " איפה" "שִׁירָה מִסְתַּתֶּרֶת / אֵי-שָׁם / מֵעֵבֶר לְחֶשְׁכַת הַמִּלִּים / מֵעֵבֶר לְעַנְנֵי הִשְׁמִיעָה / מִבַּעַד לַאֲפֵלַת הָרְאִיָּה / מֵאֲחוֹרֵי בֵּין-...  To the book