מירון ח. איזקסון

84 בכריכה אחת, ומאפשר לקרוא את שירתו מחדש, מדויק יותר . במהלך השנים הגדירו אותו מבקרים שונים כמשורר דתי . זה הרי כל כך נוח לנו להכניס כותבים למגירות . אך בכך הפסידו הקוראים עולמות עמוקים וחסרי מנוח, שנבעו וממשיכים לנבוע מבין דפי שירתו . איזקסון אומר שהוא לומד את המקורות לא כתלמיד חכם אלא כמשורר, ומכאן המקום הרחב שהוא נותן לשאלות, לספק, להדהוד האינסופי שלהם בכל אחד מספריו . הוא גם כותב משפחתי מאוד, כל הזמן מברר מה עובר בין דיירי הבית הקרובים, מנסח מחדש קרבה ומרחק, רוך וקושי . הקריאה בשיריו מלווה לעיתים בחוסר שקט, אבל כשמגיעים אל העמוד האחרון מצטרף אל היופי והתובנות איזה הס נפשי, לפחות עד שפותחים את הספר הבא . ענת לא מזמן דיברתי עם משורר חילוני על הקרבה בין שירה לתפילה, אבל איתך אני מרגישה שזאת תהיה שיחה אחרת, כי בשבילך השירה נבנית סביב מתח קיומי . איזשהן שאלות שאתה שואל לגבי האמונה, גם הפרטית שלך, ולרגע חשבתי על הציווי הזה : "אל תעש תפילתך קבע, אלא תחנונים" כלומר, אולי השירים שלך הם התחנונים הללו ? מירון במסכת אבות גם כתוב "דעת אחד החכמים : אל תעשה תפילתך קבע", וישעיהו ליבוביץ', שגם אצל...  To the book