הטבע והמציאות האנושית בראי תפיסת החוק: צמיחתה של התיאולוגיה היהודית המהותנית בימי הביניים בתווך שבין אסלאם ונצרות

252 דוד סורוצקין של העולם הנוצרי בעת החדשה . המושגים, הניטרליים יחסית של הטבע והחוק הטבעי, כפי שהתפתחו במסורת הנוצרית, היו אף הבסיס לתהליכים של פיצול מוסדי ( דיפרנציאציה ) בין הדת, המדע והמשפט . מקובל לראות תהליכים אלו כקשורים בחילון ( לפחות בהקשר אחד של המושג ) . "חילון" במובן של יצירתו של מרחב פיזי, משפטי ואפיסטמולוגי ש ( כביכול ) אינו מעוגן בנקודת ייחוס תיאולוגית . תהליכים אלו מגדירים פן מרכזי ב"מודרניזם" המערבי, ומהם נגזרת מערכת שלמה של הנחות "חילוניות" אודות טיבו המוסרי והאוטונומי של האדם . למן הכרזת העצמאות האמריקאית לבשו הנחות אלו צורה משפטית קונקרטית באמצעות חוקות, או ( אצלנו ) חוקי יסוד הנגזרים מהנחות מוצא ספציפיות אודות טבעו ומצבו של האדם בעולם ובחברה . כמו כן, מהמסורת הטבעית, לאחר שעברה תהליכי פילוסופיזציה וחילון, נגזר החיפצון של העולם, כלומר הפיכת העולם לחפץ, או אובייקט, הנתון למניפולציה . תהליך החיפצון של העולם כלול בהעלמו של היסוד המאגי שקשר בעבר בין הסובייקט והאובייקט, מה שמקס ובר כינה : הרציונליזציה של העולם והסרת קסמו, ובהקשר דידן : הפשטת העולם מממד המסתורין והקדושה וה...  To the book