ג. השינה במיטה

236 | הבית שבבית / מיכל חכם הלינה של בני המשפחה במיטות נפרדות ואף בחדרים נפרדים התגבשה במאה ה- 19 בקרב הבורגנות האירופית, וסימנה היגיינה דומסטית ומינית ( & Frykman 11 כשהשיח ההיגייניסטי הניח את הקשר בין 131 - 130 : 1990 [ 1979 ] Lӧfgren ) . חיידקים לחולי ובין ניקיון לבריאות, הפכה הלינה המשותפת במיטה, בשל הקרבה הגופנית, למקור לסכנה בריאותית ממש כמו החשיפה למי ביוב ( : 2010 Hinds 280 ) . גם התורה הדרוויניסטית, שהיכתה שורש בחשיבה הבורגנית במאה ה- ,19 חיזקה את עקרון השינה במיטות נפרדות . מלבד הסכנה הטמונה בשאיפת האוויר הלא-טהור שנושף השותף למיטה, הזהירו ההיגייניסטים במאה ה- 19 את הציבור מפני הסכנה שבריקון האנרגיה וכוחות החיים של אחד הישנים בידי שותפו למיטה . כך נעשתה המיטה זירת הישרדות דרוויניסטית שהשותף הדומיננטי בה שואב את כוחות החיוּת של חברו, ויש חשש שהלה יקום חלש ופרודוקטיבי פחות בבוקר המחרת ( שם : 281 ) . השיח הדומסטי הציוני אימץ את הדרישות ההיגייניסטיות המסדירות את השינה . הרגלי שינה תקינים כללו הפרדה בין חדרי ההורים לחדרי הילדים, הקצאה של מיטה נפרדת לכל בן משפחה ולבישת פיג'מה . המס...  To the book