ב. ההיגיינה בשיח של ההתיישבות העובדת — מהתנגדות להטמעה

210 | הבית שבבית / מיכל חכם וגבריות וזוהתה בעיניהם עם ילידיוּת ( הירש 2014 : ,266 281 - 282 ) . ייתכן שאף נועדה לחשל אותם לקראת תנאי החיים הקשים בארץ . עוד בולט בתיאורה של פקלמן ההיבט המגדרי — נשים היו רגישות יותר לעניין הניקיון ונטו יותר להקפיד 4 שלמה צמח נדרש גם הוא לנושא זה בספרו שנה ראשונה ( 1965 ) , על היגיינה . שבו הוא מספר על עלייתו לארץ ב- ,1904 ומזכיר את הלְבָנים המזוהמים שמשאיר בחדרו בראשון לציון חברו למסע באונייה, "היחף הגורקאי", כאשר הלה בא לבקרו ( שם : ללא ציון עמ' ) . באוטוביוגרפיה של ד"ר ורה וייצמן חיי עם וייצמן ( 1967 ) , שיצאה לאור שנה לאחר מותה, חולקת המחברת את רשמיה מביקורה הראשון בארץ ישראל ב- 1919 ( ביקור שבעקבותיו הוקם ארגון ויצו ) . היא מתארת את הזעזוע שחשה לנוכח התנאים הדומסטיים הא-היגייניים של החלוצים והחלוצות : בתיהן הפשוטים והריקים-מכל היו מוזנחים ; בישולן היה דרך-מקרה, ותוצאות מאמציהן במטבח רחוקות מלהיות טעימות לחיך ; כללי-דיאטה לא היו ידועים, ולא חשבו עליהם כלל . הנשים והגברים חטפו אוכל מן הבא ביד — ולעיתים קרובות לא היה הרבה יותר מלחם וגבינה, מעט בצל וכוס ...  To the book