ב. התשתית התיאורטית לדיון בהבניית המרחב הציוני ובהמצאת האשכנזיוּת הציונית המודרנית

מבוא | 17 הפרסונה הספרותית-תרבותית של יעקב שבתאי . וכך כתבה : "שבתאי גדל בלב מעוז ההסתדרות וסימל בגופו את הילידיוּת הארצישראלית המזוהה בראש ובראשונה עם הגופניות, בניגוד בולט להכחשת הגוף בהוויה היהודית בגולה . המבנה הפיסי של שבתאי והמבנה הפיסי של 'מעונות עובדים' חברו זה לזה , כנושאים בחומר את ערכי הציונות וההסתדרות" ( סוקר-שווגר 2007 : ,53 ההדגשות שלי ) . הדיון בבית כאובייקט במרחב וכאתר שבו מתכוננת זהות אינו שלם ללא אזכור פלג המחקר העוסק ב'הנדסת אדם' וב'מחשבת מרחב' כמוטיבים מרכזיים בהתגשמותו של חזון הבית הלאומי ( שוורץ 2007 ) . קורפוס מחקרי לא מבוטל דן באופן שהספרות העברית תיארה את הארץ ומיפתה את גבולותיה אגב כך . הספרות יצרה תשתית לתפיסת המרחב של הקוראים דרך סיפורי הגירה ואיור מסלולי נדודים לארץ ישראל ובאמצעות תיאור התערותו של הסובייקט הציוני 4 שרטוטה של תמונת הטריטוריה הלאומית כלל את המפגש של בארץ החדשה . 5 אניטה הסובייקט הציוני עם המרחב ועם פרויקט הריבונות והבעלות עליו . שפירא הצביעה על מקומו המרכזי של התנ"ך בבניית תודעת ההשתייכות לארץ, בעיקר עבור אנשי העלייה השנייה : "הוא שהעניק תחו...  To the book