נספח א: במשעול הארס–פואטי ב'שפת אם'

226 | האם את צוכה או בוחקת ביטחון וחום של התכנסות פנימית . עם המעבר לחיי בית הספר השתנתה מציצת האגודל למציצת מחק בקצה העפרון הקשורה בהתרכזות קוגניטיבית . בבגרות, כל היניקות מתקיימות ביניקת סיגריה שהיא חלק מאותו טקס המעורר את אש היצירה . מלאכת השיר טבועה במשעול מלידה . יחד עם היניקה האינסטנקטיבית ניחנה משעול בתכונה שלא כל אחת או אחד ניחן בה : . . . "צוֹעֲנִיָּה גִּלְתָה לָךְ תְּמוּרַת אַוָּז / שֶאֶרְאֶה לַמֶּרְחַק / אֲבָל אִיש לֹא הֵבִין מַה נִּבְּאָה הָאָלֶ"ף הַקְּמוּצָה / שֶצָּרַחְתִּי חָזָק לְתוֹךְ הַחֶדֶר" . ( מלאך החדר : 293 ) אמהּ של משעול לא זיהתה את הכישרון העתידי הטמון בילדתה, אך הצועניה בעלת התכונות הנבואיות הצליחה להבחין בו . שירתה של משעול אכן מצטיינת 143 הבית השלישי בשיר בראייה ייחודית למרחקים שמעבר לזמן ולמקום . "לכתוב" ( המופיע מיד לאחר השיר "שפת אם" ) מסביר מה מאפיין את אותה התבוננות מיוחדת : "זֶה לְהַבְהוֹת תָּמִיד עֵינַיִם / מֵהַדּוּ אֶל הַתְּלַת מֵמַד / עַד רִצּוּד אוֹתִיּוֹת / הַקַּדוֹת זוֹ לְזוֹ בַּעֲנָוָה שֶל זְמַן / כְּלַפֵּי הַנֶּצַח" . ( "לכתוב", שם : 294 ) השיר...  To the book